שיעור 1 בקורס מיקרו כלכלה באקדמיה מלמד את עקרונות עקומת התמורה , עקומת התמורה מלמדת אותנו שבכדי לקבל X אתה חייב לוותר על Y , דהיינו לא ניתן לקבל יחידת ייצור בכלכלה בלי ויתור על עלות אחרת , כך פועלים עקרונות הכלכלה , בכדי לקבל משהו תמיד מוותרים על משהו.
מניתוח עומק של המתרחש כעת סביב מהפכת הבינה המלאכותית נראה שענקיות הטכנולוגיה מאתגרות את תפיסת הכלכלה הבסיסית שתוארה לעיל , ענקיות הטכנולוגיה מצויות במלכוד מצד אחד הם מחויבות להציג למשקיעים צמיחה ברת קיימא כל רבעון בכדי להצדיק את שווי המניות ואולם מצד שני הם מצויות במרוץ חימוש אחר טכנולוגיית AI .
מרוץ החימוש הינו מוטיב להשקעות העתק שמבצעות ענקיות הטכנולוגיה בטכנולוגיית AI , הנושא לא מצוי אפילו בבחירתם , הם מחויבות לבצע השקעות אלו וזאת בכדי להישאר רלוונטיות לעולם הצרכני החדש בעשרות השנים הקרובות שהולך להשתנות מקצה לקצה לאור מהפכת הבינה המלאכותית שהינה מהפכה משבשת בקנה מידה היסטורי .
השאלה הנשאלת הינה בפשטות – כיצד ייתכן שההשקעות לא באות לידי ביטוי בדוחות הכספיים ?
הרי היינו מצפים לראות את שורת הרווח נפגעת במציאות של השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בתשתית AI דבר שיכול לסכן את השורה התחתונה בדוחות וקרוב לוודאי לגרום לענקיות הטכנולוגיה להרוויח פחות ובכך לפספס את התחזיות .
האם אנו בעולם אוטופי בו כולם מרוויחים ? האם המשקיעים חוזרים על טעויות העבר ?
ננסה לענות על שאלות אלו במאמר זה
ראשית נסביר את המציאות , אנו במציאות של הייפ היסטורי אחר מהפכת הבינה המלאכותית , סקרנו במאמרים האחרונים כי הנהנית העיקרית הינה אינבדיה והחברות שמספקות לאינבדיה מוצרים , ואולם נשאלת שאלה פשוטה – מעיין מגיע הכסף ?
הרי על כל דולר שאינבדיה מכניסה , חברה אחרת מוציאה את אותו דולר , אזיי כיצד אנו במצב שכולם מרווחים ? הרי כלכלת הבינה המלאכותית מצויה כעת רק בשלב התשתית ואינה מאומצת על ידי הצרכנים והעסקים
להלן התשובה –
כשאנבידיה מוכרת למטא שבבים, היא רושמת הכנסה ורווח ■מטא, שרכשה את הציוד, רושמת השקעה לטווח ארוך, ועל כן בדו"חותיה מופיעות הכנסות יפות — שאין כנגדן הוצאות גדולות ■ התופעה הזאת קורית בכל ענף הטכנולוגיה ■ מה יקרה אם יתברר שסכום ההשקעות היה גדול מדי?
כיצד זה ייתכן?
בחשבונאות כל הכנסה אמורה לייצר הוצאה מקבילה ואולם יש פרצה בנושא זה , שימו לב למקרה הבא – כאשר יצרנית מזון מוציאה כספים על חומרי גלם היא רושמת הוצאה מידית בדוחות הכספיים , אך מה קורה כשאר היא רוכשת מכונה לייצור ? כללי החשבונאות מתירים לה לסווג את ההוצאה כהשקעה בציוד וברכוש קבוע — זה מה שקורה. מוכרת הציוד רושמת הכנסה ורווח גדולים, ואילו הקונה, זו שהשקיעה בציוד, רושם השקעה ברכוש קבוע, שיהפוך בעתיד להוצאה קטנה על פני זמן, שנקראת פחת — הוצאה שוטפת קטנה שיכולה "להימרח" על פני שנים.
האם אתם מבינים מה מתרחש כאן ? המשקיעים נהנים מכל העולמות , חברות התשתית בראשית אינבידה רושמות הכנסות עתק בעוד ששורת ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה נדחית לשנים הקרובות , וכך יוצא מצב שכל X שמיוצר לא נרשם בגינו Y שהינו מייצג את העלות האלטרנטיבית , אותו Y ישולם בתשלומים בשנים הבאות בדמות הוצאות פחות על השקעה ברכוש קבוע.
דוגמה מדו"חות גוגל תדגים עד כמה זה משמעותי. ב–2023 גוגל השקיעה ברכוש קבוע 30 מיליארד דולר, חלקם המשמעותי לצורכי AI ומחשוב ענן. אבל הוצאות הפחת שלה היו באותה שנה 8 מיליארד בלבד. ההשקעה גבוהה כמעט פי 4 מהפחת. ההכנסות של הספקים היו 30 מיליארד דולר, ההוצאה אצל גוגל — 8 מיליארד. כל הפער הזה, 22 מיליארד דולר, הוא הכנסה שלא נרשמה כנגדה הוצאה מקבילה
ברבעון הראשון של 2024 המספרים מדהימים , ההשקעות הסתכמו ב- 12 מיליארד דולרים , עלייה של כ-100% מהרבעון המקביל , הוצאות הפתח עלו הרבה פחות והסתכמו בעלייה מ– 2.6 מיליארדי דולרים ל- 3.4 מיליארד דולרים , עודף ההשקעה שנרשם ברבעון הראשון הסתכם ב- 8.6 מיליארדי דולרים – שנרשמו כהכנסה אצל ספקים, ולא הוכרו עדיין כהוצאה אצל גוגל.
וזה קורה בכל הענף. גל ההשקעות מייצר זינוק מידי בהכנסות וברווח של ספקי ציוד, וכמעט שאינו מייצר הוצאה חשבונאית אצל הקונים.
סיכום – 3 תרחישים אפשריים :
התרחיש האופטימי הינו מצב בו השקעות הענק של גוגל ודומותיה יצדיקו את ההשקעה בעתיד ונראה אימוץ צרכני מאסיבי בשנים הקרובות שיצדיק את השקעות הענק שיוכיחו את עצמן, יספקו תשואה גבוהה על ההשקעה — ויצדיקו המשך רכישת רכוש קבוע בקצב הנוכחי, ואפילו גבוה ממנו.
התרחיש הפאסיבי הינו מצב בו היקף ההשקעה היה מופרז , ההכנסות לא יצדיקו את ההשקעה ואז נראה מצב בו יבינו את ענקיות הטכנולוגיה שהיקף ההשקעות היה מופרז , היקף ההשקעות העתידי יצנח ובמקביל הוצאות הפחת יגדלו ויעיבו עליהן
תרחיש האמצע הינו מצב בו יהיה אימוץ צרכני אך בקצב איטי מהמצופה , במצב זה קצב ההשקעות יואט , ענקיות הטכנולוגיה יצטרכו להתאים עצמם לצמיחה מהירה בעוד שהוצאות הפחת עולות ומעיבות , דומה למהפכת האינטרנט.
ממליץ לקוראים ברגע זה לנשום נשימה עמוקה ולבחון לעומק את ההיסטוריה לרבות מהפכת האינטרנט שדומה מאוד למתרחש כעת ושונה במאפיינים אחרים , שאלה שאפשר לשאול למשל – האם אני משתמש ביישומי AI כעת ? האם אשתמש בהם בשנתיים הקרובות ?
אם התשובה היא כן
ממליץ לעבור לשאלה נוספת –
האם יישומי AI מהווים עבורי צורך קיומי שאין אני יכול להתקיים בלעדיהם וזאת בהשוואה ליישומי האינטרנט שנסכים שהם צורך קיומי עבורנו
במידה והתשובה לאחת מהשאלות היא לא , אזיי הסבירות למימוש התרחיש האופטימי הינה נמוכה, ומכאן ניתן להסיק את המסקנה הבאה – הסבירות לתרחיש פאסיבי או תרחיש אמצע גבוהה יותר, את המסקנות אתן לכם להסיק לבד.
