מהו חפיר כלכלי? – טור דעה מפי אבשלום מדמון

במאמר היום נבין מהו החפיר וכיצד הוא משמש לנו עוגן בבחינת ההשקעות!

נתחיל מהפירוש ההיסטורי – חפיר הוא מכשול בדמותו של תעלה מחוץ לחומות של מבצר/טירה. מטרת החפיר היא להקשות על התוקפים ובעיקר על גישת מכונות המלחמה והפרשים שלהם אל המבצר/טירה.

ועכשיו בואו נבין איך זה מתקשר לעולם ההשקעות, אז הראשון שהציג את זה כפרמטר השקעה חשוב הוא לא אחר מהאורקל מאומהה או בשמו הנפוץ יותר, וורן באפט, הוא אמר כך המושג "חפיר כלכלי" (Economic Moat),
הכוונה ליתרון מסוים שנותן לחברה הגנה מפני תחרות וכך תוכל לשמור/להגדיל את נתח השוק שלה. בנוסף לכך, חפיר כלכלי מייצר לחברה הגנה במקרה של משבר כלכלי.

יש מגוון רחב של יתרונות המעידים על חפיר כלכלי של חברה, ככל שנמצא בחברה יותר יתרונות של חפיר כלכלי כדאיות החברה תעלה, היתרונות הם: מותג, פטנטים וסודות, רגולציה, אפקט רשת, עלות החלפה, יתרונות עלות ויתרון לגודל

בואו ונרחיב עליהם:

הקטגוריה ראשונה נכנסת במאזן בדוחות הכספיים תחת כותרת נכסים בלתי מוחשיים

1 – מותג (brand) – הדבר העיקרי שמותג מייצר הוא יכולת של החברה למכור את אותו המוצר במחיר גבוה יותר רק בגלל השם, ראו לדוגמא חולצת טישרט שבזארה תמכר בעשרות דולרים כאשר בלואי ויטון המחיר לצרכן 200 דולר ויותר.

2 – פטנטים וסודות (Patents and Secrets) – חלק חשוב הוא לבדוק את היקף הפטנטים הרשומים שיש לחברה והסודות המסחריים אשר מבדלים אותה על פני המתחרות, לדוגמא חברות התרופות שמתבססות על פטנטים של תרופות כדי לשרוד את התחרות בשוק.

3 – רגולציה (Regulation) – יש מגוון דוגמאות על איך רגולציה יכולה לעזור: נתחיל מרגולציה ממשלתית. לחברה שמצליחה להשיג הסכם ארוך טווח עם ממשלה (ביטחון/דיור/תשתיות), מקרה נוסף הוא החלטת ממשלה על תקנים/חסמי ייבוא שמקנים יתרון לחברה על פני המתחרים, דוגמא נוספת יכולה להיות כביש 6 שעל פי חוק רק למפעילה שלו מותר לגבות עמלה מרכב שנוסע בכביש.

שאר החפירים

4 – אפקט רשת (Network Effect) – אפקט הרשת הוא הדרך של כל לקוח לייצר ערך נוסף כלפי הלקוחות הנוספים והחברה עצמה, ניקח לדוגמא את אמזון, ככל שיצטרפו יותר מוכרים ככה היצע המוצרים יהיה גדול יותר מה שיגדיל את תנועת הקונים וייצר עוד הכנסות לחברה, אפשר לקחת לדוגמא חברות כמו Uber ו- Lyft(שירותי שיתוף נסיעות) שהתפתחו וצמחו באמצעות תמיכה של משתתפים שנרשמו והרחיבו את טווח ההגעה של החברות בערים ומדינות. ככל שנהגים נוספים הפכו לחלק מ- Uber ו- Lyft, שני המותגים צברו ערך שוק!.

5 – עלות החלפה (Switching Cost) – החפיר הזה מדבר על היכולת של לקוח הקצה לעזוב את המוצר/שירות שהחברה מספקת לו, ככל שיותר קשה ללקוח לעזוב או לחלופין לא משתלם ללקוח לעזוב כך החברה תשאר עם הלקוח זמן רב יותר מה שיגדיל את שורת ההכנסות, לדוגמא חברת אפל שיצרה סביבה אקוסיסטם חזק (איירפודס+אפל ווטש ועוד) כך שעלות ההחלפה והסרבול מונעים מהלקוח לעבור למתחרים.

6 – מחיר/ יתרון עלות – ככל שחברה יודעת לייצר ולמכור זול יותר או חברה שיודעת להיות יעילה תפעולית, כך היא תמשיך להנות מריווחיות גבוהה – לדוגמא וולמארט, שפיתחה אלגוריתם ליעול שרשרת האספקה החל מהמרלוג ועד לסידור המוצרים ביעילות במשאיות וכך הוזילה עלויות. עוד דוגמא יכולה להיות קוסטקו, קוסטקו רשת הסופרמרקטים. שגובה מלקוחותיה דמי חבר שנתיים בסך של כמה עשרות דולרים, ואת כל מוצרי הסופרמרקט שלה היא מוכרת במוצרי עלות + 15%.
ככה היא יכולה לכסות את כל עלויות חומרי הגלם, ואת העלויות התפעוליות ועדיין להיות רווחית בזכות מועדון לקוחות ענק ונאמן.

7 – היתרון הגודל – ככל שארגון גדול יותר כך הוא לעיתים יכול להגביר את הייצור ולהוריד את העלויות, כאשר הפעילות גדלה והעליות קטנות מדובר בארגון שנהנה מיתרון הגודל.

לסיכום: אחרי שהכרנו את סוגי היתרונות השונים שיכולים לייצר לחברה חפיר כלכלי נבין כי התלות בחפיר והסיכון שחפיר ייפרץ הם שיקולים שצריך לקחת בחשבון!
השוק יגיב בעוצמת ייתר לחברה שמאבדת את אחד מהחפירים שלה,לכן חשוב חפיר רחב לעומת חפיר צר זאת אומרת נרצה חברה עם מגוון רחב של חפירים לדוגמת אמזון שנהנת מאפקט הרשת, יתרון לגודל, ויתרון עלות.

דוגמא להשקעה: חברת המדדים האמריקאית מורנינגסטאר, מדד 20 החברות הנסחרות בדיסקאונט הגדול ביותר מבין כל החברות שיש להן חפיר רחב – Morningstar Wide Moat Focus Index (סימול: MWMF –

תוכן עניינים

רוצים להתייעץ?
לתאם פגישה אישית?
נשמח לעמוד לרשותכם.

בואו נקבע פגישה עוד היום.

03-376-3630

דילוג לתוכן