מאת דני בריטמן, מנכ"ל קבוצת הפיננסים ב-מניב
בעוד השווקים ממשיכים לנוע בעצבנות בין ציפיות לאכזבות, מתנהל מאבק מתוקשר בין יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל לבין הנשיא דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסן, סביב השאלה הקריטית: מתי יש להוריד את הריבית.
הנתונים מראים תמונה ברורה: הכלכלה האמריקאית נמצאת בנקודת זמן קריטית, וההחלטה לדחות את הורדת הריבית – עלולה להתברר כטעות אסטרטגית קשה שתכניס את ארה"ב למיתון עמוק ומיותר.
איך הגענו למצב הזה?
מאז 2020, שורת מהלכים קיצוניים ננקטו כדי להתמודד עם משבר הקורונה: ריבית אפסית, תמיכה ממשלתית ישירה של טריליוני דולרים, והרחבות כמותיות חריגות. לאחר תקופה של הקפאה כמעט מוחלטת של הצריכה, הגיע ב־2021 בום כלכלי שלא נראה כמותו. הבום הזה, לצד שיבושים בשרשראות אספקה, הוביל לזינוק חד באינפלציה – עד לרמות שלא נראו בארה"ב מזה ארבעה עשורים.
התגובה של הבנק המרכזי הייתה צפויה – אך חדה: העלאות ריבית בקצב מהיר, עד לרמה של 5.25%, מתוך מטרה לרסן את גל ההתייקרויות. אלא שכיום, כשהאינפלציה ירדה באופן משמעותי אך הכלכלה מתחילה לקרטע – ההתעקשות של פאואל להותיר את הריבית גבוהה עד שהאינפלציה תגיע בדיוק ל־2% במדד הליבה, הופכת לעמדה שמנותקת מהמציאות.
האינפלציה החדשה – בעיה של היצע, לא של ביקוש
כפי שמצביעים טראמפ ובסן – העלייה הצפויה במחירים לא נובעת מהתחזקות בצריכה, אלא ממחסור במוצרים, ירידה ביבוא, שיבושים בייצור והתייקרות של שרשרת ההובלה. זוהי אינפלציה שמקורה בבעיות היצע – ועל כן, ריבית גבוהה אינה הפתרון. להפך: היא מחלישה את הצרכן, מקשה על עסקים קטנים ובינוניים, ומשבשת את היכולת של המשק להתרומם.
המציאות בשטח – נתונים אדומים
מדדי הצרכנות מצביעים על חולשה. ההזמנות יורדות. התוצר מצטמצם. מדד ISM מראה האטה בפעילות התעשייתית. שוק התעסוקה מתחיל להיחלש. ובמקביל – מלאים מתרוקנים, עלויות ייצור עולות, ושוק הנדל"ן בקיפאון. אלו לא תמרורי אזהרה – זו תמונה של האטה מתקדמת שמובילה למיתון בפועל.
לסיכום – זה הזמן לפעול, לא לדחות
התעקשות הבנק המרכזי לחכות עם הורדת הריבית עד להתכנסות מדויקת של האינפלציה ליעד – מנותקת מהשיקולים הרחבים של שוק העבודה, הכוח הצרכני, והתחזיות הריאליות של העסקים עצמם.
אם ארצות הברית רוצה להימנע ממיתון כואב, היא צריכה להקדים את המהלך – ולהפחית את הריבית כבר עכשיו. לא ביוני, לא בסתיו. עכשיו.
